ההבנה של ההבדלים בין כבלים לטמפרטורות גבוהות לעומת כבלים לטמפרטורות נמוכות היא קריטית לבחירת החוטים המתאימים לסביבות מסוימות, וחברת וידונג מציעה את שני הסוגים כדי לענות על מגוון רחב של צרכים יישומיים. כבלים לטמפרטורות גבוהות נועדו לפעול בסביבות שבהן הטמפרטורה עולה על 105 מעלות צלזיוס, לרוב תוך שימוש בחומרי בידוד כמו פוליאתילן משולב (XLPE) או סיליקון שיוכלו לעמוד בעמידות בפני החום המתמשך מבלי להנתך או לאבד את חוזק הדיאלקטריות שלהם, מה שהופך אותם לאידיאליים לשימוש בתנורי תעשייה, מתקנים לייצור חשמל וב comparטמנטים של מנועים. להבדיל, כבלים לטמפרטורות נמוכות פותחו כדי להישאר גמישים ותפקודיים בתנאי קור, לרוב מתחת ל-20- מעלות צלזיוס, תוך שימוש בחומרים כמו каוץ' אתיילן-פרופילן (EPR) או תבניות PVC מיוחדות שמסוגלים לעמוד בעקשות ולא להישבר, והם מתאימים להתקנות חיצוניות באזורים קרים, במערכות קירור ובמשלחות קוטביות. בהשוואה בין כבלים לטמפרטורות גבוהות לעומת כבלים לטמפרטורות נמוכות, ההבדלים המרכזיים כוללים את עובי הבידוד, הרכב החומר והрейיטינג הטמפרטורי – כבלים לטמפרטורות גבוהות מדגישים עמידות בחום, בעוד כבלים לטמפרטורות נמוכות מרכזים על גמישות בקור. גם הכבלים של וידונג לטמפרטורות גבוהות וגם אלו לטמפרטורות נמוכות מצוידים במתכתיים מנחשת בעלי מוליכות גבוהה, אך הם עוברים בדיקה כדי להבטיח ביצועים בטווחי הטמפרטורות המתאימים, ומבטיחים למשתמשים בחירת כבל נכונה לסביבה תרמית מסוימת.